בבדיקת CT מתבצעת סריקה של המוח באמצעות קרני רנטגן, היוצרות תמונות חתך של המוח.
הבדיקה נעשית בצורה לא פולשנית, וניתן בעזרתה לצלם את פנים הגוף בתלת מימד.
סריקת CT מאפשרת לגלות שינויים מבניים גסים ברקמת המוח. ניתן גם לזהות בבדיקה הזו ממצאים חריגים הנובעים משינויים מבניים, שעלולים לגרום לפרכוסים, כגון: גידול, דימום או צלקות, ציסטות, מומים מולדים (עיוותים מבניים) ובעיות בכלי הדם, אך באיכות פחותה בהרבה מבדיקת MRI.
בהמשך, ניתן להרחיב את הבדיקות כדי להבין את הסיבה לאירועים האפילפטיים על ידי בדיקות מטבוליות של דם ושתן ובדיקות גנטיות.
במהלך הבדיקה, שוכבים על מיטה ממונעת דמויית צינור, ש"נוסעת" לתוך סורק ה-CT, והסורק – מצלם מספר צילומי רנטגן של הגוף, מזוויות שונות.
לפני הבדיקה יש להסיר אביזרי מתכת ותכשיטים, וללבוש חלוק מיוחד איתו נכנסים לחדר הטיפול.
דרך אגב, הבדיקה אינה כואבת.
כדאי לדעת: סריקות CT כרוכות בחשיפה למידה מסוימת של קרינה מייננת, ולכן אינן מתאימות לנשים בהריון. בגלל קרינה זו, יש עדיפות כיום לבצע בדיקת MRI על פני בדיקות CT – בכל הנוגע לבדיקות הדמיה לחולי אפילפסיה, מכיוון שבדיקת MRI לא חושפת את המטופל לקרינה, ואף מאפשרת לאפיין במדויק יותר את רקמת המוח.
אם כך, מדוע עדיין מתבצעות בדיקות CT לחולי אפילפסיה?
בדיקת CT במסגרת בדיקות האבחון של מחלת האפילפסיה מוגבל בעיקר למקרים בהם יש לשלול בעיה הדורשת טיפול דחוף כמו: דימום מוחי, לחץ תוך גולגולתי וכיוצא באלה. או למצבים בהם לא ניתן לבצע MRI בגלל מגבלות ספציפיות של הנבדק.
מידע טכני ועזרים
מידע שימושי
2024 © כל הזכויות שמורות לעמותת איל – אגודה ישראלית לאפילפסיה | תנאי שימוש | מדיניות פרטיות