תפריט
תפריט
ברוב המקרים, אפילפסיה היא כרונית, כלומר לכל החיים.
לכן, חשוב מאוד להכיר את הטיפול התרופתי באפילפסיה: תהליך התאמת התרופות, אופן הנטילה, מה מומלץ במסגרת הטיפול התרופתי וגם – ממה להימנע?
כ- 70% מהמתמודדים עם אפילפסיה יוכלו לנהל חיי שגרה פעילים, בעזרת טיפול תרופתי מותאם ועקביות בנטילתו. התפקיד העיקרי של תרופות אלה הוא למנוע התקפים אפילפטיים, על ידי כך שהן מייצבות את הפעילות החשמלית במוח. לכל תרופה מינון משלה, יתרונות, וגם – תופעות לוואי וסיכונים.
ההחלטה באיזו תרופה לבחור לטיפול ראשון תלויה בגורמים רבים: סוג האפילפסיה, גיל, מין, מחלות רקע שאיתן מתמודד המטופל ותרופות נוספות שהוא נוטל. כדאי לציין, כי תרופה שעובדת אצל אדם אחד, לא בהכרח תשפיע באותה צורה על אדם אחר. לכן, חשוב להתאים את התרופה לכל מטופל באופן אישי. בעקרון, קיימות תרופות מתאימות יותר להתקפים כלליים, ותרופות מתאימות יותר להתקפים מוקדיים. ישנן גם תרופות שהן בלעדיות למצבים מסוימים (כגון Absence).
כמעט תמיד, בשלב ראשון, הרופא ינסה לתת תרופה אחת בלבד שעל פי ידיעתו מתאימה לסוג הפרכוסים ואופי ה-EEG של החולה, וגם – לקיחה בחשבון של הגורמים הנוספים שהוזכרו. אבל חשוב לדעת, כי חלק מהמטופלים יזדקקו ליותר מתרופה אחת כדי לשלוט בהתקפים. בנוסף, המטרה היא להתאים תרופה שתגרום לכמה שפחות תופעות לוואי, ולכן זה אומר שייתכן והרופא יצטרך לנסות מספר תרופות, כדי למצוא את האחת.
וכל זה אומר, שתהליך התאמת התרופות עשוי להיות ארוך, ממושך וגם מאתגר. זה ממש בסדר.
אז כדאי להתאזר בסבלנות, עד שהגוף יגיע לאיזון המיטבי עם התרופה הנכונה לו ביותר.
את התרופות יש ליטול בהדרגה בליווי הרופא, עד להגעת המינון המלא, הנקרא גם "מינון טיפולי".
הסיבה לנטילה הדרגתית של תרופות, היא לתת לגוף להסתגל לתרופה.
ישנן תרופות שניתנות במינון מלא כבר בפעם הראשונה (כמו למשל פניטואין), אבל רוב התרופות ברוב המקרים, ינתנו בהדרגה.
חלק מהתרופות ניתנו בכדורים, חלק בסירופ, וחלק בתמיסה להזרקה.
חשוב לדעת: הצלחתו של טיפול תרופתי תלויה בשיתוף הפעולה של המטופל.
אם שוכחים ליטול את התרופות באופן קבוע, זה עלול להוביל להתקף או סדרה של התקפים, שלפעמים גם עלולים לסכן חיים. נטילת תרופה נוספת במידה ופיספסתם נטילה כי שכחתם, תלויה במועד בו נזכרתם שפיספסתם; אם אתם כבר קרובים ללקיחת המנה הבאה – אין טעם לקחת מנה כפולה.
כמו כן הדבר תלוי במידת הרגישות שלכם לחוסר סדירות בלקיחת תרופות (למשל, אם הפרכוסים תכופים ותלויים בלקיחה מסודרת, או שהם נדירים וסיכוי הופעתם נמוך).
ובכל מקרה, מומלץ מאוד להשתמש בקופסת תרופות המחולקת לפי ימים כדי לא לפספס!
וכמובן – אין להפסיק טיפול תרופתי לבד, ללא ליווי של רופא!
כמו לכל התרופות, גם לתרופות אנטי אפילפטיות יכולות להיות תופעות לוואי.
הנפוצות שבהן: סחרחורות, תשישות, בחילה, שינויים בראייה ולעיתים גם פריחה.
תופעות הלוואי נוטות להופיע בתקופה של תחילת השימוש בתרופה חדשה, או לאחר שינוי משמעותי במינונים, והן יכולות לחלוף מעצמן לאחר זמן מה. דרך אגב, יש לא מעט אנשים שאין להם תופעות לוואי בכלל.
בתחילת השימוש בתרופה יש לשאול את הרופא על תופעות הלוואי שלה, ומתי יש לדווח עליהן. במידה ויש, חשוב מאוד להתייעץ על כך עם הרופא.
תגובות של רגישות יתר ופריחה מהתרופות הבאות: למיקטל, פניטואין, פנוברביטל, קרבמזפין, אוקסקרבזפין, אקסקופרי – יש לפנות למיון בהקדם. רוב הפריחות יחלפו מעצמן תוך זמן קצר, אבל יש מקרים בהם פריחות יכולות להגיע למצב מסכן חיים, ולכן ממש כדאי לשים לב להתפתחויות.
זיהוי מוקדם יכול גם לשפר את תוצאות הטיפול בתגובה האלרגית.
חשוב להיות במעקב במיוחד בחודשיים הראשונים לטיפול.
שינויים התנהגותיים: במידה והתרופות גורמות לשינויים התנהגותיים כמו עצבנות, אי שקט ,ישנוניות ,הקאות, כאבי בטן, הפרעת שינה ,סחרחורות , חוסר יציבות בהליכה ,רעד, שינוי חד בתאבון, קושי בדיבור, ובמקרים נדירים יותר להסתגרות, דיכאון, ומחשבות אובדניות – יש לפנות מיד לרופא המטפל.
יש יותר סיכוי לשינויים בהתנהגות בתרופות כמו לבטיראצטם ופרמפנל.
סחרחורות ונפילות בקרב קשישים: חלק מהתרופות יכולות לגרום סחרחורות וחוסר יציבות ובעקבותיה נפילות בעיקר אצל חולים מבוגרים. בנוסף חלק מהתרופות עשויות לגרום, במסגרת טיפול ממושך, לירידה בצפיפות העצם. ירידה בצפיפות העצם יכולה להביא לכך שבעת נפילה מקרית או כזו הקשורה בתופעות לוואי נוספות של התרופות, יהיו שברים בעצמות. סיבה נוספת למעקב תרופתי, ובדיקות תקופתיות.
אחת הדרכים לקבוע מה המינון הנכון של התרופה, היא למדוד את רמת התרופה בדם. כך ניתן לדעת מה כמות התרופה שהגיעה למוח, בחלק שבו מתרחש ההתקף. במידה והרמה נמוכה מן הגבול שנקבע בנורמה, ובעקבות זאת ההתקפים ממשיכים – אפשר להעלות את המינון. אם המינון גבוה מדי וגורם לתופעות לוואי חמורות יותר, אפשר כמובן להפחית אותו בליווי רופא. אם הרמה בדם גבוהה ולמרות זאת לא הושגה שליטה בהתקפים, אין טעם להעלות מינון, אלא לשקול החלפת תרופה או שילוב תרופתי.
באילו מקרים מודדים את רמת התרופה בדם?
בשגרה של מעקב אחר הטיפול התרופתי; במקרים של איבוד שליטה על התקפים; בנוכחות תופעות לוואי שידוע שהן תלויות מינון; במצב שישנו חשד שהחולה אינו לוקח את התרופות באופן סדיר אך אינו מוסר את האינפורמציה לרופא; במקרה של הריון; במעבר בין תרופות שונות, ועוד.
באילו תרופות ניתן לעבור בדיקה לרמת התרופה בדם?
יש רק מספר תרופות ספציפיות שניתן לבדוק את רמתן בדם. בדיקה זו זמינה לתרופות כמו: פניטואין, פנוברביטל (לומינל), קרבמזפין, פרוקסיד,דפלפט, ולמיקטל. בדיקת רמה בדם ליתר התרופות יש רק בבתי חולים מסוימים, או שאין בכלל בארץ. בכל אופן – זמינות הבדיקות משתנה מעת לעת, ולכן כדאי לשאול את הרופא. בחלק מהמקרים, בדיקת הרמות אינה יכולה לשמש ככלי לאיזון החולה, אלא רק לעקוב אחרי מצבי קצה.
חשוב לדעת, כי חלק מהתרופות האנטי אפילפטיות מפחיתות את השפעת הגלולות למניעת הריון, ולכן, נשים עם אפילפסיה השוקלות ליטול גלולות למניעת הריון, צריכות לדבר על כך עם הרופא שלהן. אישה שמטופלת באחת משתי התרופות: דפלפט או טופמקס, ושוקלת הריון, כדאי לדבר עם הרופא על הטיפול הזה, עם הכניסה לגיל הפוריות.
לפעמים, תרופות מסוימות שנלקחות במקביל לתרופות אחרות, עשויות להשפיע עליהן או להיות מושפעות מהן.
מצב זה נקרא "תגובה בין תרופתית" והוא עלול להפחית את יעילות לפחות אחת מן התרופות, ולהוביל לתופעות לוואי. אבל, יש פתרונות לכך.
במקרה שתרופות אנטי אפילפטיות משפיעות על תרופות שהן לא לאפילפסיה, ניתן להוריד את המינון של התרופות האנטי אפילפטיות כדי שרמת ההשפעה שלהן על תרופות אחרות, תקטן.
אפשר גם לברר עם הרוקח הקליני בקופה על תרופות חלופיות, שלא "יתנגשו" עם התרופות לאפילפסיה.
אבל תמיד יש לחזור אל הרופא המטפל, ולהתייעץ איתו לפני קבלת המלצה של הרוקח הקליני.
בנוסף, חולי אפילפסיה שנוטלים נוגדי קרישה מהדור החדש, או מטופלים בתרופות ל- HIV או מטופלים בכימותרפיה – חייבים ייעוץ של מומחה.
"מוצרי מדף": מוצרים רבים כמו תוספי תזונה וצמחי מרפא, נמכרים ברשתות הפארם השונות, ולא רק בהן: גם ברשתות החברתיות, משפיענים ומשפיעניות רשת מוכרים מוצרים מסוג זה.
חשוב שתדעו: אסור להשתמש ב"מוצרי מדף" ללא מרשם רופא מבלי להתייעץ עם רוקח.
יש גם לדווח לרופא המטפל, ולקבל את אישורו.
"אנטי היסטמינים" לטיפול באלרגיה: לא כל התרופות נוגדות אלרגיה מתאימות לנטילה יחד עם תרופות אנטי אפילפטיות. גם כאן, יש להתייעץ עם הרופא.
נטילת גלולות למניעת הריון: גלולות למניעת הריון עשויות להיות מושפעות מתרופות לאפילפסיה ולהפחית את יעילותן, או להשפיע על תרופות לאפילפסיה, ובמיוחד על – למיקטל.
מומלץ להתייעץ על כך עם הרופא הנוירולוג.
קנאביס ומוצריו: קודם כל, חשוב לציין: מוצרי קנאביס רפואי הם לא תחליף לתרופות אנטי אפילפטיות.
שנית, מוצרים אלו ובמיוחד שמנים, עלולים להשפיע על תרופות אנטי אפילפטיות. לכן, יש להתייעץ עם הרופא לגבי שילוב של טיפול בקנאביס עם טיפול תרופתי.
ריטלין ותרופות לקשב וריכוז: קיימת אמונה לא מאוד מבוססת, שריטלין מגביר התקפים. זה נכון במקרים נדירים, אבל לרוב אין חשש וניתן לשלב ריטלין עם תרופות אנטי אפילפטיות.
בכל מקרה יש להתייעץ עם נוירולוג מטפל, לפני החלטה על טיפול בריטלין ודומיו.
תחליפים: לפעמים יש צורך להחליף תרופה מסוימת המיוצרת על ידי חברה אחת, באותה התרופה המיוצרת על ידי חברה אחרת. גם במקרה הזה, קיימת אמונה לא מבוססת כי תחליפים הם פחות טובים או איכותיים.
זה לא נכון. במשרד הבריאות ישנה ועדה שבוחנת את כל התרופות שעתידות לצאת לשוק, ומאשרת אותן בתנאים מחמירים. לכן, אין ממה לחשוש במידה והרופא שלכם רושם תחליף לתרופה שאתם רגילים לקחת.
מה שכן עשוי לקרות בעקבות החלפת תרופה, הוא פרופיל מעט שונה של רמות התרופה בדם, ולכן – יש צורך במעקב עד התייצבות.
הטיפול התרופתי הוא ממש חשוב בהתמודדות עם אפילפסיה, ומסייע מאוד בשליטה על התקפים, התייצבות, וחזרה לחיי שגרה מלאים. מומלץ מאוד לדבוק בו ולמלא אחר הוראות הרופא.
מידע טכני ועזרים
מידע שימושי
2024 © כל הזכויות שמורות לעמותת איל – אגודה ישראלית לאפילפסיה | תנאי שימוש | מדיניות פרטיות
