דיאטה קטוגנית (או בשם החיבה שלה, 'קטו') בפשטות, היא תזונה עשירה בשומנים ודלה בפחמימות, ולחלק מהאנשים המתמודדים עם אפילפסיה, היא עוזרת בשליטה על התקפים.

מקובל לחשוב שתזונה קטוגנית מומלצת רק לילדים עם אפילפסיה שלא מגיבים לטיפול התרופתי, אבל זה לא מדויק: דיאטה קטוגנית מתאימה גם למבוגרים, ואפילו צברה פופולריות רבה בשנים האחרונות, ולא רק בהקשר של טיפול באפילפסיה. נרחיב על כך בהמשך.

אבל לפני כן, מה זה אומר דיאטה קטוגנית?
בדרך כלל, הגוף שלנו מעדיף לפרק פחמימות, כדי לייצר לעצמו אנרגיה זמינה.
כשקיים מחסור בפחמימות בגוף – כמו בדיאטה הקטוגנית בה לא צורכים פחמימות – הגוף עובר לפירוק שומנים.
כשהגוף שלנו מפרק שומנים כדי להשתמש בהם כמקור אנרגיה, נוצרים בכבד "קטונים" שהם חומרים המשתחררים ממנו לזרם הדם, ועושים את דרכם לאיברי הגוף השונים, ביניהם למוח, ושם – מספקים אנרגיה.
"קטוגני" – על שם הקטונים שנוצרים, כמו גם מצב שנקרא "קטוזיס" אליו הגוף נכנס, כשיש צריכה מוגברת של שומנים.

למה שחרור של קטונים למוח עוזר להתמודד עם אפילפסיה?
האמת, שאין עדיין מחקרים שמאששים לחלוטין את ההשפעות המיטיבות שיש לקטונים על המוח, אבל קיימות מספר השערות שריבוי של קטונים במוח משפיעים על תאי העצב בו, מה שלמעשה מפחית את הסיכוי לפרכוסים.
השערות אלה נשענות על סטטיסטיקות הקובעות כי חולי אפילפסיה (ובעיקר ילדים) שאימצו את הדיאטה הקטוגנית, סבלו פחות מהתקפים אפילפטיים.
אלו הם הנתונים שהניבו מחקרים בנושא יעילות הדיאטה הקטגונית בקרב ילדים: כ-50-60% מהילדים עם אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי, השיגו ירידה של 50% ומעלה בכמות הפרכוסים.
חלק קטן יותר מהילדים מגלים שיפור של מעל 90%, ובודדים אף יכולים להגיע להיעלמות הפרכוסים באופן מוחלט.