היי, אני עדי וקנין-אבירם, מחברת הספר אאורה

בימים אלו אני עוסקת בכתיבה ועריכה, ואני דוקטורנטית לספרות עברית וביבליותרפיסטית.
לקח לי זמן להגיע לנקודה הזו, וחציתי אתגרים וקשיים רבים בדרך:
אובחנתי כחולת אפילפסיה בגיל 10, אחרי מספר התקפי טוני קלוני. לאורך שנות ילדותי האפילפסיה הייתה מאוד נוכחת בחיי.
בשנות הנעורים הייתי מאוזנת, איזון שנשמר לאורך שנים. עם זאת, לאורך השנים הללו לא היה לי מושג האם, מתי ואיך האיזון יופר, והאיום של ההתקף הבא תמיד ריחף סביבי.
לאורך השנים למדתי להתמודד איתו ככל שניתן – דיברתי, שיתפתי ועברתי תהליך ארוך עם עצמי, ובשיאו, בעת שלמדתי טיפול רגשי בביליותרפיה, קיבלתי התקף, לאחר יותר מעשר שנים ללא התקפים. זמן לא רב לאחר ההתקף נכנסתי להיריון, והיום אני אמא ליובלי המתוקה. ההיריון, הלידה והאימהות עם אפילפסיה הם חוויה מיוחדת שהצריכה אומץ, אחריות ונחישות.

מחוויות החיים הללו ורבות נוספות צמח הספר “אאורה”. גיבורתו, גבי, היא חולת אפילפסיה, ובאאורות שלפני ההתקפים היא שומעת מנגינה, אך לאחר ההתקפים המנגינה נשכחת ממנה, והיא מאמינה שכאשר תמצא אותה ותזכור אותה ההתקפים ייעלמו. היא תולה במנגינה את כל תקוותיה ויוצאת למסע ומרחיקה עד להודו כדי למצוא אותה. בספר אני מתארת את החיים עם אפילפסיה, ההתקפים ואאורות, חוויות אדירות ושברירית גם יחד, חוויות שהן מעבר למילים.

“אאורה” הוא יצירה שבאה מהלב. חפרתי עמוק ברגשות והמחשבות שלי, זיקקתי חוויות מורכבות, מאיימות ובלתי נתפסות אל המילים שלי.
כולי תקווה ואמונה שהוא ייגע בלבכם,
ומקווה שהוא ייקל ולו במעט את ההתמודדות המאתגרת עם האפילפסיה.