המוח האנושי, שהוא חלק ממערכת העצבים, מורכב ממיליונים רבים של תאי עצב. תאים אלו מסוגלים ליצור אותות חשמליים, שתפקידם להוליך מידע בתוך המוח, ולשאר הגוף. קיימים שני סוגים של תאי עצב: מעוררים, ומעכבים. התאים המעוררים, מגרים ומעודדים העברת מסרים חשמליים, ואילו התאים המעכבים – מדכאים את הפעולה הזו, או יותר נכון "מצננים" אותה, כדי שלא תצא מכלל שליטה. 

תחשבו רגע על החבר הזה שממש אוהב לבלות ולהתפרע,  ועל חבר שלו שנמצא לידו, כדי לוודא שהוא לא מגזים.. אלו הם פחות או יותר, גם היחסים בין שני סוגי תאי העצב. 
הם מאזנים אחד את השני, וכך פעילות המוח נשארת תקינה ומאוזנת. 

במצב של אפילפסיה, קיים חוסר תקשורת בין שני סוגי תאי העצב; הם יוצאים מאיזון ואינם פועלים בסנכרון. חוסר איזון בהולכה העצבית, היא למעשה סוג של קצר; במצב של קצר, המוח יוצא מתפקוד תקין באופן זמני, והביטוי הפיזי של זה הוא התקף אפילפטי, באופן חוזר ונשנה, שבחלק מהמקרים – מלווה בפרכוסים. 

התקפים אפילפטיים יכולים להתרחש באופן ספונטני, ללא גירוי חיצוני ספציפי, או לחילופין בעקבות חשיפה לגירויים מסוימים (טריגרים) שבאדם בריא, לא היו גורמים להתקף. למשל: חוסר בשינה, מתח נפשי, ואפילו וסת (בקרב נשים).

התקף יכול לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות, תלוי באזור במוח בו מתרחשת הפעילות החשמלית הלא תקינה. דרך אגב, קיימים מספר סוגים של התקפים אפילפטיים, עליהם תוכלו לקרוא בהרחבה. חלק מהחולים במחלה יחוו מספר התקפים מועט בחייהם, ואחרים – יחוו אפילו מספר התקפים ביום. חשוב לציין: התקף בודד אינו מעיד על אפילפסיה. רק כשאדם סובל מהתקפים אפילפטיים חוזרים, וללא עדות לגורם חיצוני, או מצב רפואי חריף אחר שעשוי לגרום להתקפים, הוא מוגדר כחולה אפילפסיה. 

הטיפול באפילפסיה הוא מגוון, וכולל: טיפול תרופתי, תזונה קטוגנית, ניתוחים שונים, ואפילו טיפול באמצעות שמן קנאביס.

אפילפסיה נחשבת מחלה כרונית. מטופלים שאובחנו עם אפילפסיה, זכאים להקלות והטבות שונות במערכת החינוך, בצבא, בעולם התעסוקה, במערכת הבריאות ובביטוח לאומי.