1. ניתוח מוח לכריתת המוקד האפילפטי – במקרים שבהם ההתקפים נובעים ממוקד יחיד, ניתן לבצע ניתוח לכריתת המוקד האפילפטי, שיוביל להפסקה מוחלטת של ההתקפים.
ניתוח זה מתאים רק כאשר מקור האפילפסיה הוא כאמור מוקד אחד, שזוהה במדויק. הניתוח אינו מתאים כאשר יש מספר מוקדים, או כאשר יש קושי בזיהוי מדויק של המוקד, או כאשר המוקד הוא באזור תפקודי קריטי כגון שפה או מוטוריקה. עוד על ניתוחים קראו כאן

2. קוצבים. במקרה שהניתוח אינו אפשרי, ניתן להשתמש בקוצבים. פעילות הקוצבים מבוססת על גירוי חשמלי של המוח, המדכא את הפעילות החשמלית הלא תקינה, ובכך יכול להפחית את תדירותם, עוצמתם ואורכם ש ההתקפים.

בישראל זמינים כיום שני סוגי קוצבים:

1. קוצב וגאלי: הטיפול הנפוץ ביותר, שנמצא בסל הבריאות כבר מ-2006 ומכל קופות החולים בישראל מכסות את עלות הטיפול. טיפול זה כרוך בפרוצדורה ניתוחית, פשוטה יחסית, בה קוצב קטן (בגודל שעון יד) מושתל מתחת לבית השחי, ואלקטרודה תת-עורית מתחברת לעצב הווגאלי באיזור הצוואר. הפעולה נמשכת כשעה ונחשבת פשוטה, בטוחה וההתאוששות ממנה מהירה. המטופלים משתחררים לביתם למחרת היום ולעיתים באותו יום של ההשתלה.

לאחר ההשתלה נעשה תהליך של כוונון פעילות הקוצב בהתאם לתגובת החולה, תהליך הנמשך מספר חודשים. הקוצבים היום מסוגלים גם לזהות את ההתקף עצמו, אם כרוך בעליית דופק הלב, ולהתערב.

כ-50%-60% מהמטופלים עם הקוצב הוואגאלי, שממשיכים ליטול תרופות במקביל, מדווחים על ירידה משמעותית בהתקפים לאחר מספר חודשים, ויעילות הטיפול ממשיכה לעלות גם לאחר חלוף שנה עד שנתיים מההשתלה. לקריאה נוספת על הקוצב הווגאלי לחצו כאן

2. קוצב מוחי עמוק: קוצב בעל 2 אלקטרודות, שיורדות למרכז המוח (תלמוס) – ומסדירות את הפעילות החשמלית ע”י מתן חשמל ישירות למוח. השתלת הקוצב מתבצעת בניתוח שבו מחוררים את החלק העליון של הגולגולת בשני חורים קטנים, ודרכם מכניסים את האלקטרודות למרכז המוח.
הקוצב המוחי העמוק כלול גם הוא בסל הבריאות, ומאושר לחולים מעל גיל 18 בלבד בשלב זה, שהקוצב שהווגאלי לא עזר להם.

3. קנאביס רפואי: אחד החמרים הפעילים בקנאביס (קנאבידיול) הוכח כבעל השפעות רפואיות, בהן גם הפחתה של פעילות אפילפטית. בשנת 2015 אישר משרד הבריאות שימוש בקנאביס רפואי, לאנשים עם אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי ושניסו לפחות 5 תרופות ללא הצלחה. עוד על קנאביס רפואי קראו כאן

4. דיאטה קטוגנית: ילדים – בעיקר, אך לעיתים גם מתבגרים ומבוגרים – יכולים להגיב לשינוי בדיאטה, ומעבר לדיאטה קטוגנית, המתוכננת ומבוקרת על ידי איש מקצוע הבקי בבנייתה והתאמתה לחולה.
הדיאטה מבוססת על הפסקה כמעט מוחלטת של אכילת פחמימות וכלכלה המבוססת בצורה מבוקרת וביחסים קבועים על חלבונים ושומנים. ישנן מספר סוגים של דיאטה קטוגנית וניתן להתאימן לחולה בהתאם להרגלי האכילה שלו ומגבלותיו. בד”כ ללא הפסקת טיפול תרופתי.
עוד על הדיאטה הקטגונית קראו כאן.