טריגרים להתקפי אפילפסיה

טריגרים הם מצבים שעשויים לעורר התקף אצל אנשים המתמודדים עם אפילפסיה.
לפעמים החולה מסוגל לזהות מצבים המעודדים התקף, ולכן גם קיימת אפשרות להפחית את הסיכוי להתקף, כאשר נמנעים מחשיפה לאותם טריגרים. טריגרים לאפילפסיה משתנים מחולה לחולה, וכל אחד עשוי להיות מושפע אחרת מאותם הגורמים.

אז מהם הטריגרים השכיחים להתקף אפילפטי?

אי נטילת תרופות. הגורם השכיח ביותר להתקף.
אי נטילה בהתאם להנחיות או אינטראקציה עם תרופות אחרות, עלולים לעורר התקפים.

חסך שינה. אחד הטריגרים העיקריים להתקפים בקרב חולי אפילפסיה.
חוסר בשעות שינה או שינוי בדפוסי השינה, אף עלולים להשפיע על אורך ההתקף וחומרתו.

שתיית אלכוהול. אם מדובר בכמויות קטנות של אלכוהול, פה ושם, אין זה גורם להתקף.
שתייה מרובה, כולל ההתאוששות ממנה (מה שנקרא "האנג אובר") עלולה להגדיל את הסיכוי להתקפים.

שימוש בסמים. צריכת סמים ובמיוחד במינונים גבוהים, עלולה להיות טריגר להתקפים.

המחזור החודשי. על פי מחקרים, תקופת טרום הווסת ותקופת הביוץ מקשורות לתדירות התקפים גבוהה יותר. ההשערה היא, כי שינויים הורמונליים בעת המחזור החודשי, יכולים לגרום לעליית תדירות ההתקפים. 
עוד על אפילפסיה ושינויים הורמונליים בקרב נשים, אפשר לקרוא כאן.

דילוג לתוכן