אפילפסיה מוקדית
התקפים אפילפטיים מוקדיים מתחילים באזור נתון במוח, הנקרא המוקד האפילפטי. בדומה לאפילפסיה כללית, גם אפילפסיה מוקדית עלולה להתבטא בכמה סוגי התקפים.
התקפים מוקדיים ללא הפרעה בהכרה (פשוטים)
החולה נמצא בהכרה מלאה ומודע לחלוטין לסביבתו. לכן, החולה מסוגל למלא הוראות ולזכור את המאורעות שהתרחשו בזמן ההתקף. הביטוי הקליני יכול להיות נרחב, ונקבע בהתאם לאזורי המוח המעורבים בהתקף. לדוגמה, התקף אפילפטי המערב את האזור המוטורי השולט בתנועות, יתבטא ברעד ובקפיצות באחת הגפיים או במחצית הגוף. לחילופין, מעורבות האזור האחראי על הראייה יתבטא בהזיות חזותיות.
התקפים מוקדיים עם הפרעה בהכרה (מורכבים)
ההתקפים האפילפטיים השכיחים ביותר. התקפים מוקדיים מורכבים אלו מאופיינים בשינוי במצב ההכרה, המודעות או היכולת להגיב עקב התפשטות הפעילות האפילפטית. השינוי במצב ההכרה מתבטא בפגיעה בזיכרון ובחוסר תגובתיות המלווה במבט בוהה. לרוב, החולים אינם נופלים, ולעיתים אף ממשיכים לבצע פעולות פשוטות או אוטומטיות (כגון הטיה של הראש, תנועות עם הפה או הזזה של העיניים). בחלק מהמקרים, החולים מסוגלים להמשיך לדבר, לתקשר ולהגיב לסביבתם ברמה בסיסית.

נוסף על השינוי במצב ההכרה ייתכנו סימנים נוספים בעת התקפים מוקדיים מורכבים. סימנים אלו כוללים:

• תנועות אוטומטיות חוזרות בידיים, או תנועות בליעה, מציצה או ליקוק
• חוסר תנועה ותנוחה מוזרה באחת הידיים
• הטיית הראש ו/או העיניים לאחד הצדדים
• התכווצויות בלתי רצוניות בגף בודדת, במחצית הפנים או במחצית הגוף

כמה מהחולים חווים תחושה מקדימה להתקף. תחושה זו, החוזרת על עצמה בדרך-כלל במדויק מהתקף להתקף, קרויה אאורה (AURA) ומופיעה כמה שניות לפני שהחולה מאבד את זיכרונו (ובכך נכנס להתקף המוקדי המורכב). לאאורה יש מגוון ביטויים נרחב. שני הביטויים השכיחים ביותר הם תחושת קבס ברום הבטן מלווה בחרדה, ותחושה בלתי מוגדרת באזור הראש.
ההתקף המוקדי המורכב האופייני אורך כ 1-2 דקות, ואחריו סובל החולה מבלבול במשך כמה דקות עד כמה שעות לאחר ההתקף. לעיתים רחוקות יכול התקף מוקדי מורכב להמשיך זמן ארוך הרבה יותר.

התקפים טוניים קלוניים כלליים משניים
התקפים טוניים קלונים כלליים משניים מתרחשים כאשר ההתקף המוקדי מתפשט אל כלל קליפת המוח (בשני חצאי קליפת המוח). לעיתים קיים קושי בהבחנה בין התקפים טוניים קלוניים ראשוניים באפילפסיה כללית, להתקפים משניים באפילפסיה מוקדית. אולם בדרך כלל, התקף הטוני קלוני הראשוני מתחיל בפתאומיות, ללא כל אות מבשר, ואילו בתחילת כמה מההתקפים המשניים מופיעים אאורה או התקף מוקדי מורכב.

סטטוס אפילפטיקוס
סטטוס אפילפטיקוס הוא מצב מסכן חיים, שבו המוח מצוי בהתקף אפילפטי שנמשך יותר מחצי שעה, או מצב שבו מתרחשים התקפים אפילפטיים בזה אחר זה במשך חצי שעה לפחות, מבלי שהמטופל מספיק לחזור להכרה בין ההתקפים.
על פי ההגדרות כיום, בכל מקרה שבו התקף אפילפטי נמשך מעבר לחמש דקות, יש לפנות לחדר מיון או להזעיק עזרה רפואית באופן דחוף.
סטטוס אפילפטיקוס הוא מצב המעמיד את החולה בסכנת חיים. אחוז התמותה כתוצאה מסטטוס אפילפטיקוס יכול להגיע ל-30%, במיוחד אם הטיפול לא ניתן במהירות. בטיפול נוירולוגי אופטימלי ופרוגנוזה נכונה יכול החולה לצאת מההתקף עם נזק מינימלי, או בכלל ללא נזק למוח ויוכל אפילו להימנע מהתקפים בעתיד.
יצוין, כי רק רבע מהחולים שלקו בסטטוס אפילפטיקוס הם חולי אפילפסיה. מצב זה יכול להיות תוצאה של חום גבוה מאוד (בעיקר בילדים), גידול מוחי, אלח דם, דלקת קרום המוח, רמות גלוקוז נמוכות מאוד בדם ועוד.
נהוג לחלק את כל המקרים של סטטוס אפילפטיקוס לשני סוגים בהתאם לאבחנה הקלינית: פרכוסי ולא פרכוסי. סטטוס אפילפטיקוס פרכוסי מאופיין בפרכוסים כלליים ואובדן הכרה, ואילו סטטוס אפילפטיקוס לא פרכוסי בא לידי ביטוי באובדן זיכרון, בלבול ואיטיות.

הסוג הפרכוסי מסוכן ביותר, בעוד שהסוג הלא פרכוסי לרוב אינו מהווה סכנת חיים.
סוג נוסף של סטטוס אפילפטיקוס הוא סטטוס אפילפטיקוס מוקדי. סוג זה יכול להימשך חודשים ואפילו שנים. הוא בא לידי ביטוי ברעידות באחת מהגפיים ולמרות שהוא לא כרוך בסכנת חיים או באובדן הכרה, הוא גורם לסבל משמעותי ביותר.