מכיוון שקיים חוסר מודעות וסטיגמות לגבי אנשים עם אפילפסיה בקרב מעסיקים, רבים מהם אינם מודעים להבדלים בין סוגי האפילפסיה השונים, ולעובדה שחלק מהחולים הם למעשה מאוזנים, ומסוגלים לנהל חיים רגילים לחלוטין תחת טיפול תרופתי. החששות העיקריים של מעסיקים הם אחריות על עובד שמקבל התקף במהלך העבודה, חשש מעלייה במחיר הביטוח, סיבוכים במקרה שהעובד נמצא עם לקוחות או עמיתים בזמן התקף ואינם יודעים כיצד להגיב, וכן – חשש מירידה בתפקוד עקב חיסורים, איטיות וחוסר ריכוז.
רובם המוחלט של המתמודדים עם המחלה אומרים שהם צריכים עזרה, בעיקר בייעוץ והכוונה במציאת מקום עבודה, ובשיחה עם המעסיק על הנגשת סביבת העבודה למצבם.

הנה מספר המלצות שיעזרו לכם להבין כיצד עליכם לפעול מול מעסיקים פוטנציאלים, על מנת להשתלב בעולם התעסוקה:

תיאום ציפיות בין העובד למעסיק
במעמד הראיון, חשוב לתאם ציפיות עם המעסיק הפוטנציאלי שלכם לגבי תוצאות רצויות והנורמות המקובלות במקום העבודה. תיאום ציפיות זה יגביר את תחושת האמון ביניכם, יבהיר מהי מסגרת היכולות של כל אחד, וימנע הפתעות בעתיד. בעיקרון, אין חובה חוקית לעדכן את המעסיק העתידי על מחלה כרונית, אלא אם כן המחלה עשויה להשפיע על בריאות או על בטיחות החולה או על בריאות אחרים במקום העבודה.

תקשורת פתוחה ואסרטיבית עם המעסיק על זכויותיכם
שיח פתוח וכן מצידכם, ישדר ביטחון עצמי ויגביר את תחושת הביטחון של המעסיק. חשוב שתציפו בשיחה את הצרכים שלכם כמתמודדים עם מחלה כרונית, ואל תהססו להזכיר גם את זכויותיכם כחולים, כפי שנקבעו בחוק זכויות לאנשים מוגבלים המועסקים כמשתקמים משנת 2007. החוק אוסר על אפליה בתעסוקה על בסיס המחלה ומחייב מעסיקים לספק התאמות סבירות.

ביצוע התאמות בסביבת העבודה
חשוב לשוחח בפתיחות עם המעסיק על ההתאמות הנדרשות בסביבת העבודה, כמו הימנעות מגורמי סיכון  ושימוש בעזרים טכניים לייעול העבודה.

העלאת מודעות בקרב מעסיקים ועמיתים
לעבודה לגבי אפילפסיה והתמודדות עם התקפים כדאי להדריך את העמיתים לעבודה כיצד לפעול במקרה של התקף, כדי להפחית חששות ולהגביר את הביטחון בסביבת העבודה.

הימנעות מעומס יתר בעבודה, והקשבה לגוף
יש להיזהר מהעמסת יתר של משימות ולנסות לשמור על איזון בין העבודה לבין מנוחה מספקת. חשוב להיות קשובים לסימנים מקדימים של התקף ולפעול בהתאם, כמו לקחת הפסקה או להודיע לעמית קרוב.

הקפדה על איזון תרופתי
חשוב להקפיד על נטילת התרופות באופן סדיר ולשמור על איזון תרופתי, דבר שיכול לסייע במניעת התקפים במהלך העבודה.

ולא פחות חשוב, לא לפחד מהפחד. 
יש להכיר בכך שפחד מסוים הוא טבעי, אך חשוב לא לתת לו להשתלט. כדאי ללמוד לחיות לצד הפחד תוך נקיטת אמצעי זהירות סבירים.
בנוסף, חשוב להתמקד ביכולות ובהישגים, ולא רק במגבלות. זה יכול לסייע בבניית ביטחון עצמי ומוטיבציה בעבודה.
בסופו של דבר, חשוב לזכור שרוב חולי האפילפסיה יכולים לנהל חיים רגילים ולעבוד באופן מלא, במיוחד כאשר המחלה מאוזנת תרופתית. עם ההכנה והתמיכה המתאימות, החזרה לעבודה יכולה להיות מוצלחת ומספקת.