לצד ההתמודדות עם האתגרים הבריאותיים, חולי אפילפסיה מתמודדים גם עם אתגרים ייחודיים בעולם התעסוקה, כמו למשל: סטיגמות לגבי המסוגלות, אפליה פוטנציאלית, והתאמות במקום העבודה. עם זאת – שילוב נכון, מודעות, וסביבה תומכת, יכולים לאפשר השתלבות בשוק העבודה באופן מלא.
חולי אפילפסיה בהחלט יכולים לפתח קריירות מצליחות ולחיות חיים מלאים ומשמעותיים.
ריכזנו עבורכם את כל המידע החיוני בנושא.
החסמים העיקריים המקשים על שילובם של חולי אפילפסיה בעולם התעסוקה הם קשיים במסוגלות תעסוקתית, חוסר הכרה ומיצוי זכויותיהם בעולם זה, סטיגמות המדגישות את המגבלה, והכנה מועטה לעולם העבודה – שברוב המקרים אינו נגיש לאנשים עם מוגבלות.
ומצד שני, ההשתלבות בתעסוקה מובילה לשינויים באיכות החיים אצל מתמודדים שנקלטו בעבודה, כגון: עלייה בביטחון העצמי, האמונה שלהם בעצמם מתחזקת יחד עם תחושת המסוגלות והיכולת שלהם “להסתדר”.
חשוב לתכנן וליצור תכנית ספציפית ומותאמת אישית להכנה לשוק העבודה הכוללת הכנה, הכשרה, אימון, התנסות, חזון ובחינת השאיפות, החוזקות, הצרכים, תחומי העניין, ובחינת היכולות האישיות של האדם.
על פי התפיסה הזו, המתמודד חייב להיות שותף ונוכח בעת הכנת תכנית העבודה שלו, ומעורב בכל פרטיה בבחינת “Nothing about us without us”.
חשוב מאוד לרכוש ידע וכלים שיאפשרו לעסוק בעבודה משמעותית הנותנת ביטוי לכישורים, רצונות וחלומות ללא סטיגמות וחששות באמצעות הכנה, הכשרה, והענקת כלים.
הנה מספר המלצות שבעזרתן תוכלו להתכונן לכניסה לעולם התעסוקה:
פנייה לייעוץ פסיכולוגי
מומלץ על מנת לשפר את ההתמודדות הרגשית והתפקודית סביב העבודה
ביצוע הערכה נוירופסיכולוגית
מומלץ על מנת לתכנן טיפול וליווי מותאמים אישית, שיסייעו בהמשך להשתלבות בשוק העבודה על פי היכולות והכישורים.
ליווי והכנה מקצועית
מומלץ לפנות לגופים כמו עמותת איל או מרכזי תמיכה אחרים לקבלת ייעוץ, הכוונה וסיוע בתהליך החזרה לעבודה. הליווי המקצועי יכול לעזור בהתמודדות עם אתגרים ספציפיים.
שיפור כישורים ומיומנות
כדאי לנצל את הזמן לפני החזרה לעבודה כדי ללמוד ולרכוש ידע וכישורים חדשים, למשל דרך קורסים מקוונים חינמיים. זה יכול לשפר את הסיכויים למצוא עבודה מתאימה.
מכיוון שקיים חוסר מודעות וסטיגמות לגבי אנשים עם אפילפסיה בקרב מעסיקים, רבים מהם אינם מודעים להבדלים בין סוגי האפילפסיה השונים, ולעובדה שחלק מהחולים הם למעשה מאוזנים, ומסוגלים לנהל חיים רגילים לחלוטין תחת טיפול תרופתי. החששות העיקריים של מעסיקים הם אחריות על עובד שמקבל התקף במהלך העבודה, חשש מעלייה במחיר הביטוח, סיבוכים במקרה שהעובד נמצא עם לקוחות או עמיתים בזמן התקף ואינם יודעים כיצד להגיב, וכן – חשש מירידה בתפקוד עקב חיסורים, איטיות וחוסר ריכוז.
רובם המוחלט של המתמודדים עם המחלה אומרים שהם צריכים עזרה, בעיקר בייעוץ והכוונה במציאת מקום עבודה, ובשיחה עם המעסיק על הנגשת סביבת העבודה למצבם.
הנה מספר המלצות שיעזרו לכם להבין כיצד עליכם לפעול מול מעסיקים פוטנציאלים, על מנת להשתלב בעולם התעסוקה:
תיאום ציפיות בין העובד למעסיק
במעמד הראיון, חשוב לתאם ציפיות עם המעסיק הפוטנציאלי שלכם לגבי תוצאות רצויות והנורמות המקובלות במקום העבודה. תיאום ציפיות זה יגביר את תחושת האמון ביניכם, יבהיר מהי מסגרת היכולות של כל אחד, וימנע הפתעות בעתיד. בעיקרון, אין חובה חוקית לעדכן את המעסיק העתידי על מחלה כרונית, אלא אם כן המחלה עשויה להשפיע על בריאות או על בטיחות החולה או על בריאות אחרים במקום העבודה.
תקשורת פתוחה ואסרטיבית עם המעסיק על זכויותיכם
שיח פתוח וכן מצידכם, ישדר ביטחון עצמי ויגביר את תחושת הביטחון של המעסיק. חשוב שתציפו בשיחה את הצרכים שלכם כמתמודדים עם מחלה כרונית, ואל תהססו להזכיר גם את זכויותיכם כחולים, כפי שנקבעו בחוק זכויות לאנשים מוגבלים המועסקים כמשתקמים משנת 2007. החוק אוסר על אפליה בתעסוקה על בסיס המחלה ומחייב מעסיקים לספק התאמות סבירות.
ביצוע התאמות בסביבת העבודה
חשוב לשוחח בפתיחות עם המעסיק על ההתאמות הנדרשות בסביבת העבודה, כמו הימנעות מגורמי סיכון ושימוש בעזרים טכניים לייעול העבודה.
העלאת מודעות בקרב מעסיקים ועמיתים
לעבודה לגבי אפילפסיה והתמודדות עם התקפים כדאי להדריך את העמיתים לעבודה כיצד לפעול במקרה של התקף, כדי להפחית חששות ולהגביר את הביטחון בסביבת העבודה.
הימנעות מעומס יתר בעבודה, והקשבה לגוף
יש להיזהר מהעמסת יתר של משימות ולנסות לשמור על איזון בין העבודה לבין מנוחה מספקת. חשוב להיות קשובים לסימנים מקדימים של התקף ולפעול בהתאם, כמו לקחת הפסקה או להודיע לעמית קרוב.
הקפדה על איזון תרופתי
חשוב להקפיד על נטילת התרופות באופן סדיר ולשמור על איזון תרופתי, דבר שיכול לסייע במניעת התקפים במהלך העבודה.
ולא פחות חשוב, לא לפחד מהפחד.
יש להכיר בכך שפחד מסוים הוא טבעי, אך חשוב לא לתת לו להשתלט. כדאי ללמוד לחיות לצד הפחד תוך נקיטת אמצעי זהירות סבירים.
בנוסף, חשוב להתמקד ביכולות ובהישגים, ולא רק במגבלות. זה יכול לסייע בבניית ביטחון עצמי ומוטיבציה בעבודה.
בסופו של דבר, חשוב לזכור שרוב חולי האפילפסיה יכולים לנהל חיים רגילים ולעבוד באופן מלא, במיוחד כאשר המחלה מאוזנת תרופתית. עם ההכנה והתמיכה המתאימות, החזרה לעבודה יכולה להיות מוצלחת ומספקת.
חולי אפילפסיה זכאים לתמיכות ושירותים בתחום התעסוקה מטעם המוסד לביטוח לאומי: שיקום תעסוקתי, וסל שיקום. חשוב להדגיש שהזכאות למסלול הזה היא פעם בחיים, לכן יש לממש אותה בזמן שיש בשלות להשתלבות בעבודה ולימודים. תכנית נוספת לבעלי 20% נכות ומעלה בשם "תעסוקה שווה".
הנה הפרטים למסלולים השונים:
שיקום תעסוקתי
חולים שנקבעו להם לפחות 20% נכות לצמיתות (במקרים מסוימים עשויה להתאפשר זכאות גם כאשר נקבעה נכות זמנית) מטעם ביטוח לאומי, עשויים להיות זכאים לתכנית שיקום שכוללת אבחון תעסוקתי, הכנה ללימודים ועבודה, סיוע במימון לימודים ועוד.
במקרה שמקבל הקצבה אינו מתאים לשיקום מקצועי לאחר הגשת התביעה, תיבדק האפשרות להעביר את הזכאות לשיקום לבני/בנות זוגם.
לפרטים נוספים על שיקום תעסוקתי לאנשים עם מוגבלות אפשר לקרוא כאן
סל שיקום (לבעלי סעיף נפשי בנוסף לאפילפסיה)
חולים שנקבעו להם לפחות 40% ומעלה נכות נפשית מטעם ביטוח לאומי, עשויים להיות זכאים למגוון תכניות שיקום, בין השאר בתחום התעסוקה, למשל: אבחון תעסוקתי, הכנה ללימודים ועבודה, סיוע במימון לימודים ועוד.
אם החולה מעוניינ/ת לקבל שירותים מסוג זה, יש לפנות לוועדת סל השיקום במתקיימת בקופות החולים, ובמרפאות ובתי חולים לבריאות הנפש.
לפרטים נוספים על תכנית סל שיקום בביטוח לאומי אפשר לקרוא כאן
תכנית תעסוקה שווה
חולים שנקבעו להם 20% ומעלה נכות כללית, יכולים לקבל ליווי אישי ללא עלות, הכולל: הכוונה ומיקוד תעסוקתי, מיצוי זכויות, מגוון הכשרות להכנה לעולם התעסוקה ולפיתוח כישורי עבודה ואפילו תמיכה במקום העבודה עצמו למשך שנה. התכנית הינה בפריסה ארצית מטעם המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות במשרד העבודה. חשוב לציין: ההצטרפות לתכנית אינה באה במקום קצבה מהביטוח הלאומי, אלא מוסיפה עליה!
החוק אוסר על אפליה במקום העבודה בשל מוגבלות העובד. מעסיקים נדרשים לבצע התאמות סבירות כדי לאפשר לחולי אפילפסיה לעבוד, כגון:
חשוב לציין כי הזכאות לשירותים אלו תלויה במצבו הספציפי של כל אדם ובחומרת המחלה. מומלץ לפנות למוסד לביטוח לאומי או לעמותות התמיכה הרלוונטיות לקבלת מידע מפורט ועדכני לגבי הזכאות האישית.
מידע טכני ועזרים
מידע שימושי
2025 © כל הזכויות שמורות לעמותת איל – אגודה ישראלית לאפילפסיה | תנאי שימוש | מדיניות פרטיות