גם התאמת אמצעי מניעה לחולות אפילפסיה עשויה להיות מאתגרת, כיוון שלתרופות רבות יש אינטראקציה עם תרופות נוגדות התקפים.

רופאים רבים ממליצים על שיטות למניעת הריון שאינן הורמונליות, ובהן קונדומים, דיאפרגמה והתקנים תוך רחמיים, כיוון שהם אינם מושפעים מתרופות נגד אפילפסיה.

נשים עם אפילפסיה עלולות להתמודד גם עם ירידה בפריון, על רקע השימוש בתרופות נגד אפילפסיה ומחזורי וסת לא סדירים. הן נוטות יותר לסבול מתסמונת שחלות פוליציסטיות, הפרעות במחזור החודשי, הפרעות בתפקוד המיני, שיעור יתר, השמנת יתר, אקנה, אינסולין מוגבר ולחץ דם גבוה. עם זאת נציין, כי בעזרת תכנון מוקדם, יותר מ-90% מהנשים ההרות המתמודדות עם אפילפסיה יולדות תינוקות בריאים.

השינויים ההורמונליים בגיל המעבר משפיעים גם הם על אפילפסיה. נשים שסבלו מהחמרה של ההתקפים סביב הווסת, עשויות לחוש שיפור לאחר הפסקת הווסת. אולם, יש לשקול ולהתייעץ עם הרופא האם כדאי ליטול אסטרוגן כדי לטפל בגלי החום ובתופעות אחרות, שכן גם הוא עלול לעורר התקפים אפילפטיים.

ניהול יומן מעקב
זיהוי השפעת ההורמונים על דפוסי ההתקפים יכול להוביל להבנה טובה יותר של אפשרויות הטיפול והשליטה בהם. מומלץ לנשים לנהל יומן, בו מופיע המחזור החודשי והימים בהם התרחשו התקפים.
במקביל, חשוב לעקוב גם לעקוב אחרי גורמים אחרים שיכולים להשפיע על המחזור או על דפוסי ההתקפים כמו אי נטילת תרופות, חוסר שינה, לחץ או מחלה.